מרכז נפש-דיכאון כחשיבה בלתי גמישה

דיכאון היא הפרעה במצב רוח שהיא לא רק מצב רוח ירוד. לדיכאון יש מאפיינים מחשבתיים וגופניים - תיפקודיים שההשפעה על הרווחה הנפשית, הגופנית והחברתית משמעותיים ביותר.
דיכאון כהפרעת מצב רוח באה לידי ביטוי בתחושת עצבות, חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי יחד עם תחושות אשמה. יחד עם התחושות הרגשיות הללו, אנשים הסובלים מדיכאון יכולים לדווח ולסבול מתסמינים גופניים שאנו מכנים "וגטטיביים" כגון הפרעות במחזור השינה - עודף שינה או מיעוט שינה והפרעות בתיאבון - עודף תיאבון או חוסר תיאבון.

תיפקודים גופניים של שינה ותיאבון אינם התיפקודים היחידים שנמצאו פגועים אצל אנשים הסובלים מדיכאון. בנוסף לאלו, אנשים הסובלים מדיכאון, ידווחו על פגיעה ברמת האנרגיה ותחושה של עייפות ולאות עד כדי תחושה של משקולות הקשורות לידיים ולרגליים.
גם התיפקודים הקוגניטיביים נפגמים בזמן דיכאון. רבים מתלוננים על קושי ממשי לחשוב. אנשים רבים מתלוננים על מחשבה איטית, חוסר ריכוז וחשיבה "מעופפת" עד כדי פגיעה ממשית בזיכרון.

דיכאון הוא כמו מסך אפור מול עיני של האדם הסובל ממנו. הכל נראה חסר טעם, חסר תקווה ובעיקר שאין מוצא. חשיבה שלילית מאפיינת מאוד אנשים הסובלים מדיכאון. מקורות החשיבה השלילית מיוחסים למנגנונים שונים. ישנן תאוריות דינמיות בפסיכולוגיה הרואות בדיכאון התבטאות והפנמה של קונפליקטים מודחקים וסוג של הענשה עצמית. תיאוריות אחרות, התנהגותיות , רואות בדיכאון מצב ריגשי וחשיבתי שמזינים זה את זה. החשיבה השלילית מתפתחת כתוצאה מדפוסי חשיבה ישנים שמקבלים תאוצה ןהתקבעות בתוך הדיכאון.

הטיפול בדיכאון מבחינה התנהגותית נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מנסה לשבור את המעגל הלא נראה שבין מחשבות לרגשות ולפעולות מחזקות את הרגשות והמחשבות השליליות. דוגמא לקיומו של מעגל שכזה יכולה להיות שאדם מדוכא שוכב במיטה, חסר אנרגיה עוסק בחשבונות נפש ובאשמה על מצבו הנוכחי. החשיבה השלילית הזו היא תוצר של דיכאון.יחד עם זאת, הדיכאון מקבל העצמה בגללן שהחשיבה השלילית מגבירה את תחושת חוסר האונים, תחושת הערך העצמי הירוד ומחמירה את תחושת העצבות והדיכאון.
יחסי הגומלין שבין המחשבה השלילית לבין הרגשות השליליים שהמחשבות מעוררות, מגבירות את תחושת הדיכאון, לאות וחוסר אונים ומקבעות דפוסי התנהגות כגון שכיבה ממושכת במיטה. והמעגל קסמים הזה רק מתגבר. טיפול קוגניטיבי התנהגותי שובר את המעגל על ידי תירגול של חשיבה יותר מציאותית, חשיבה פחות מונעת דיכאון ובעיקר חשיבה ביקורתית על רגשות ומחשבות שאינן מקדמות את הצורך להרגיש יותר טוב, ולצאת מהדיכאון.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נערך על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג ובשנים אחרונות ישנם מסלולי הכשרה במכללות שונות שאנשי מקצוע אחרים יכולים לקבל בהם הכשרה בתחום. הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי קנה לעצמו מקום של כבוד בין כלי הנשק של כל פסיכיאטר לטיפול במצבי דיכאון. יחד עם זאת, דיכאון קשה עם פגיעה תיפקודית משמעותית ובעיקר דיכאון עם פגיעה משמעותית ביכולת החשיבה ופגיעה קשה בריכוז ובזיכרון, יצטרכו להיות מטופלים על ידי פסיכיאטר בטיפול פסיכיאטרי-תרופתי ובשלבים מאוחרים יותר, על ידי טיפול פסיכולוגי - טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

המאמר נכתב על ידי נפש, מרכז מומחים לאיבחון וטיפול לרפואת הנפש, איבחון וטיפול על ידי פסיכיאטרים,פסיכולוגים, טיפול מקצועי בהפרעות חרדה והפרעות דיכאון. כמו כן, עריכת חוות דעת פסיכיאטרית לצרכים שונים.

השארת תגובה