הפרעת קשב וריכוז-פסיכיאטר או נוירולוג?

הפרעת קשב וריכוז - פסיכיאטר או נוירולוג?

הפרעת קשב וריכוז הפכה להפרעה אופנתי לאיבחון. לעתים נראה שכל אדם שני סובל מהפרעת קשב וריכוז או לפחות טוען שהוא סובל מכך. כל מי שעובר דרך מדשאות האוניברסיטה יכול לשמוע שיחות של סטודנטים בעניין הריטלין ועד כמה ריטלין או קונצרטה יכולים לעזור בתקופת המבחנים.
הפרעת קשב וריכוז אינה מדוברת על מדשאות המכללות והאוניברסיטאות בלבד. מי שיש לו ילדים בגיל בית הספר יכול לשמוע אמהות מספרות על הישגי הילדים שלהם בבית הספר ובחוגי ההתעמלות. אמהות שממש מתקשות לדבר השבח ילדיהן ימצאו את נקודות האור בילד הרגיש או בילד שיש לו יכולת הבנה אינטואיטיבית במשחקי המחשב החדישים ביותר.
מצד אחד יש את ההורים הגאים שמאוד שמחים לשתף את הסביבה בהצלחת ילדיהם וממולם יש את ההורים שמנסים להסביר את חוסר ההצלחה של הילדים שלהם במסגרות השונות על ידי צירוף המילים הפוטר החדש- הפרעת קשב וריכוז.

איבחון של הפרעת קשב וריכוז הופך להיות לתחום פורה מאוד ועל כך יעידו המכונים הפרטיים הרבים הפזורים ברחבי הארץ המעניקים שירותי איבחון דידקטי ואיבחון פסיכודידיקטי. הורים רבים מחפשים את האפשרות לקרוא לקשיים שבניהם נתקלים בהם בבית הספר בשם כלשהו. האיבחון אינו רק מאפשר קבלת טיפול אלא מאפשר, ולעתים קרובות בגילאים מאוחרים יותר כמו בתיכון, נועד לשם קבלת הקלות במבחנים.

איבחון הפרעת קשב וריכוז הוא איבחון קליני ואין כלי איבחוני שיכול להחליף את הבדיקה הקלינית. אין שום שאלון, מבחן ממוחשב או הדמייה כזו או אחרת שיכולים להחליף את ניסיונו של המאבחן. כל הכלים והמבחנים המוכרים יכולים לשמש אך ורק לשם מעקב להצלחת טיפול או במחקרים.

לאחר שהבנו שאיש המקצוע הוא הכלי האיבחוני החשוב נשאלת השאלה מהו איש המקצוע הנכון. האם רצוי שהמאבחן יהיה פסיכיאטר או שמא עדיף שיהיה נוירולוג?

האיבחון של הפרעות קשב וריכוז אצל המבטחים (קופות החולים) בישראל ובעיקר במקרים של איבחון הפרעות קשב וריכוז במבוגרים, נעשה על ידי נוירולוגים. מה הסיבה לכך? נראה שהסיבה העיקרית היא שקופות החולים מעסיקות נוירולוגים. למרות הדרישה הגוברת לשירותי בריאות נפש ולטיפול פסיכיאטרי, קופות חולים רבות מעדיפות שהמדינה היא זו שתעניק את שירותי האיבחון הפסיכיאטרי בידי המדינה על ידי המרפאות הציבוריות שהיא מפעילה.

לכאורה אין הבדל בין איבחון של הפרעת קשב וריכוז בין נוירולוג לבין איבחון של הפרעה כזו על ידי פסיכיאטר. המציאות היומית מראה שאין הדבר נכון. אנשים רבים הפונים לאיבחון של הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר, סובלים מהפרעות נוספות על הפרעת קשב וריכוז שבגללה פנו מלכתחילה לאיבחון.

אנו ניודעים שמבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז נוטים יותר להפרעות דיכאון, הפרעות חרדה, לערך עצמי נמוך, להפרעות התמכרות שונות, שימוש באלכוהול והפרעות התנהגות. פסיכיאטר שעורך בדיקה לאדם הפונה אליו לבדיקה לאיבחון לוקח בחשבון את ההפרעות האלו ולא פעם יאבחן הפרעה נוספת מהרשימה שמניתי לעיל,בנוף להפרעת קשב וריכוז.כל פסיכיאטר מיומן ומורגל לברר האם קיימות הפרעות נוספות על הפרעת הקשב והריכוז שבגללה פנה הפאציינט לבדיקה.

רוב הנוירולוגים, אם לא כולם, אינם מיומנים דים באיבחון הפרעות נפשיות הנלוות לעתים קרובות להפרעות קשב וריכוז. נויורולוג אינו מיומן ואינו מנוסה דיו באיבחון הפרעות חרדה ודיכאון, אינו מיומן בהתאמת טיפול משולב לכלל הבעיות שהפאציינט סובל מהן ובעיקר אינו יודע להמליץ על הטיפול המיטבי הנוסף בהתאם לבעיות ריגשיות שמהן סובל הנבדק ולא יוכל להפנותו לטיפול פסיכולוגי, על פי הצורך.

אז אם ככה, אל מי לפנות?
ברור הוא שבתנאי מערכת הבריאות בישראל, אנשים רבים יעדיפו לפנות אל המערכת הציבורית לשם איבחון וטיפול ומן הסתם הגורם המקצועי שיאבחן אותם יהיה נוירולוג. יחד עם זאת, ישנה נטייה גוברת והולכת לאיבחון כוללני ומקצועי שיוכל לתת מענה לכלל הצרכים של אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. אנשים כאלו פונים אל פסיכיאטר.

השארת תגובה