תקשורת משפחתית לבבית מפרגנת אוהבת ומקשיבה

מאת: אלון שפריר

כאשר בני היה בין 14 גילתי לתדהמתי מתוך תהליך אישי שעברתי אחרי גרושיי שמעולם לא אמרתי לו שאני אוהב אותו.שני דברים הניעו אותי לצלצל אליו ולומר לו כמה אני אוהב אותו לא רק פעם אחת אלה כמה שיותר.
האחד סדנא מאד משמעותית שעברתי בה גילתי כי הורי מעולם לא אמרו לי שהם אוהבים אותי.
אנו באים ממשפחה מאד סגורה ומאופקת שלא היו בה הרבה ביטויים רגשיים.וגם התקופה בה גדלתי לא התאפינה בביטוים רגשים.זה היה ברור שההורים אוהבים את הילדים למה צריך להגיד את זה ?
בתום הסדנא רציתי לצלצל לבני ולהגיד לו כמה אני אוהב אותו לא הצלחתי לעשות את זה מיד. אך ממש באותו הערב ולא במקרה שמעתי ראיון ברדיו שדחף אותי לצלצל מייד.ישראלי שחיי בניו יורק סיפר על נס שקרה לו.הוא עבד בניקוי חלונות בגורדיי שחקים אחד החבלים של הפיגום נקרעו והוא נפל מגובה של 20 קומות למטה בחלקיקי השניות שהיו לו עד למטה חשב בעיקר על ילדיו שלא יזכו לראות אותו והוא איתם אך מה שכאב לו יותר מכול זה שמעולם לא אמר להם כמה הוא אוהב אותם.למזלו הוא נפל על סוכך צל של חנות וכך ניצל.מיד שהתאושש הוא צילצל לילדיו ואמר כמה הוא אוהב אותם ומאז כל בוקר כאשר הוא יוצא לעבודה ולא משנה כמה הוא ממהר הוא עוצר ואומר להם שוב"אני אוהב אותכם" ומחבק אותם. "אף פעם אני לא יודע אם אני אחזור הביתה,ואני לא רוצה למות בידיעה שילדי לא שמעו כמה אני אוהב אותם" כך הסתיים הראיון איתו.
ואני דמעות זולוגות מעיניי צלצלתי אליו אל בני (בטח חשב איזה אבא משוגע יש לו - הוא חושב כל לפעמים):"נירצוק ,כך אני קורא לו, אני רוצה שתדע שאני אוהב אותך". גם הוא אומר לי את זה מידי פעם וזה מאד נעים לי.היום כשהוא בצבא ואני לוקח לרכבת בבוקר אני תמיד אומר לו "אני אוהב אותך".

זה מוזר לחשוב שיש פתגם שאומר "אין אומרים שיבחו של אדם בפניו" אני יכול להבין את הרציונאל מאחורי הרעיון - שהאגו שלו לא יתנפח. לחשוב שאנו משבחים ומפרגנים לבן האדם רק כאשר הוא נמצא עמוק באדמה …..זה נורא.
תראו כמה מצחיק שהמילה לפרגן באה מאידיש : פרגניגן או פארגינין אחד משמעותו: נעימות גדולה והמילה השניה :לומר לאחר דברים נעימים בלי חשבו. סתם ככה בשביל הכייף.
ואצלנו בתרבות זה כל כך לא מקובל אם אתה נחמד או בסדר או מפרגן אתה נתפס כפריי הייתי אומר אפילו חלש.
יש מין ביטוי כזה בסלנג " אתה לפלף" - (כאילו לא גבר) יש לנו8 תרבות קשוחה מצואסטית תחרותית אשר חודרת עד לתרבות המשפחתית..
לפעמים כאשר שואלים אותי בטלפון איזה סדנאות אני מנחה ואני אומר צחוק ופרגון אנשים מבינים את המילה צחוק מייד אך לא את המילה לפרגן זה לא נכנס לאוזן שלנו הישראלים. אתמול אמרה לי בחורה אחת התכוונת לסנגר ?
אמרתי לה הכל בעיני המתבונן.

אז מה זה לפרגן באמת כי אנחנו יודעים להעריך עושים את זה הרבה פעמים בעבודה כל תקופה הבוס / מנהל קורה לעובדים ועושים הערכה גם האדם לעצמו וגם המנהל אליו.
לא על זה אני מדבר.

אני מדבר על דיבור שמתחיל מהלב שאין לו שום כוונות להרוויח משהו מלבד להגיד מילה טוב.
מילה שיוצאת מהלב גם נכנסת ללב.
זה כל כך פשוט לפרגן לא עולה כסף ואפילו לא גוזל הרבה זמן.
פשוט להגיד דבר מה נעים ובעיקר אמיתי .
וכדי שיהיה אמיתי חשוב להסתכל בעיניים.

פרגון מבחינתי זה לומר לאחר דברים טובים שאינם קשורים לא לעשיתו כי אז זה נופל על הערכה(לא שהערכה זה רע) ומיד אסביר מה ההבדל.וגם לא על המראה החיצוני
אם אני אומר דבר מה על העשיה הרי שאדם מבסוט כי הוא הצליח אבל מה קורה אם הוא נכשל?
ונגיד שבחורה נראת נפלא ואומרים לה את נראת נפלא אבל מה יקרה מחר שהיא לא תראה טוב.
או אולי כאשר הילד שלנו נכשל מה נגיד לו אז "לא נורא" באוזני זה נשמע הדבר הכי נורא שאפשר להגיד.
אך אם בלי שום קשר להצלחה או למראה פשוט נגיד לאדם על בסיס קבוע כמה הוא נהדר כמה יש לו לב רחב וכדומה הרי שחברנו אותו לצדדים החזקים בתוכו וכך הוא מרגיש מעוצם ויכול להתמודד עם כל דבר.

כאשר עבדתי בבתי ספר עם תוכנית שפתחתי אשר נקראה "שלום אלימות" אשר מטרתה היתה להעצים את ההרמוניה ואת האוירה החיובית בבתי הספר.

שמתי לב לעוצמה של הפרגון ההקשבה והעצמת החיובי אצל הילדים שהכי זקוקים לכך.
באופן מוזר ככל שאנו יותר שופטים ומבקרים כך אנו משחזרים ומנציחים את המצב.
ככול שאנו מעצימים את החיובי אנו מזמינים את הילד להעצימו.
לא המצאתי את זה "דומה מושך דומה".

בסיום אחת הסדנאות שעשינו בקשנו מהמשתתפים שישתפו אותנו מה הם קיבלו זה היה מרגש מה הם אמרו.

אימא:
"הסדנא נטעה בנו תחושה של לכידות משפחתית והוסיפה לנו המון אושר משפחתי,כמו כן לקחנו כלים ליישום בחיי היום יום , לצחוק במשפחה,אופטימיות, התרכזות בנקודות החוזק של האנשים מולנו ולא בשיפוטיות וביקורת."
בן:
עם הרבה התרשמות וכיף ואהבה להרבה דברים
אבא:
צחקתי כמו שמזמן לא צחקתי….נהניתי נשאר טעם של עוד, חוויה משפחתית, אני אקח את השיטה ואנסה ליישם בחיים: לעשות הוראת קבע עם בני המשפחה לפחות 3 פעמים ביום לצחוק ביחד ולפרגן המון….
בת:
היה כייף ונהניתי מאד …..ללמוד לקחת את הדברים בקלות… ובהקשבה…. עשה טוב לקשר המשפחתי………אני אנסה גם בכיתה.

בעקבות אותה סדנא החלטנו להפוך את הפעילות הזו למסורת.

לפרטים נוספים:
http://www.laughing.co.il/mspahaa.asp

.

פרטים אודות מחבר המאמר:
אלון שפריר מנחה סדנאות מודעות והפעלות הולסטיות מזה למעלה מ 20 שנה תוך דגש על גיבוש צוות והעצמה. אלון בוגר בית ספר לקולנוע וטלויזיה ועבד קרוב לעשרים שנה בטלויזיה הישראלית ובהפקות מקצעיות שונות. אלון מורה למודעות עצמית ולהעצמת החיובי והאושר בחיי האנשים תוך כדי תהליכי גיבוש וקרבה. אלון זכה בפרס מצליה של המשרד לביטחון פנים על תוכנית להפחתת אלימות במערכת החינוך.במהלך עשרים השנים האחרונות פיתח אלון סדנאות והפעלות אשר יוצרות יחד חוויה עמוקה של קרבה וגיבוש בין אנשים. את הידע הרב שצבר מציע היום אלון במסגרת פעילות מאד אינטנסיבית לארגונים וחברות מהגדולות במשק. אלון הינו בין היתר ליצן רפואי ומשלב כחלק מתהליך הגיבוש גם סדנאות צחוק מאד מיוחדות. לפרטים באתר www.laughing.co.il או למייל alon@laughing.co.il

מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/18098/תקשורת-משפחתית-לבבית-מפרגנת-אוהבת-ומקשיבה

השארת תגובה