זכרונות מבית ייך ומבית ארטה

הספר "זיכרונות מבית ייך ומבית ארטה", שיצא באחרונה בהוצאת דפי חיים, הוא סיפור חיים של ירגה זאיסאנו ארטה, שנולד במחוז גונדר ועלה לארץ ב-1988, בהיותו בן ארבעים.

זהו ספר אישי, המספר סיפור חיים מיוחד של ירגה ושל כל "בית ישראל", ומשמש מסמך מרתק, החושף את המסורת ואת המנהגים של יוצאי אתיופיה, שחצו ברגל את מדבר סודן, עברו תלאות וסבל עד שהגיעו לארץ המובטחת, אלא שגם כאן מצאו עצמם רבים מבני הקהילה שבויים, מצד אחד – שבויים בכבלי המסורת ומן הצד האחר, בסטיגמה שדבקה בהם.

לירגה יש סיפור חיים מרגש במיוחד. הוא בעל תואר שני בחינוך, אבל רק בגיל תשע נשלח ללמוד במיסיון, היחיד מכל בני משפחתו שלמד בבית ספר. זאיסאנו, אביו, שלא ידע קרוא וכתוב, אך הכיר בחשיבות ההשכלה עד כדי כך שהיה מוכן שבנו ילמד במיסיון, בתנאי פנימייה, אף על פי שהיה דתי אדוק ושומר מצוות. מספר ירגה סיפור אישי: "אבא קנה ספר תורה באמהרית, אף שהוא עצמו לא ידע לקרוא בו מילה, וחיכה שאבוא לחופשה. אחרי חודשיים, כשהגעתי לחופשה ראשונה, הוריי פרשו שטיח מעור של כבש לכבודי, הושיבו אותי במרכז השטיח כמו אדם מכובד, הגישו לי אוכל ושתייה וציפו למוצא פי… כשהתחלתי להקריא את הפסוקים מהתורה, ישבו אחיי ואחיותיי פעורי פה לנוכח הנס שהתרחש לנגד עיניהם, ואבא לא הצליח להסתיר את התרגשותו, דמעות זלגו מעניו…"

גם לאביו זאיסאנו ארטה יש סיפור אישי מרתק.

ירגה מצייר אותו כאיש מיוחד וחכם, בעל תבונה טבעית, שאהב לבלות בחברת ילדיו ולהעביר להם מסרים חינוכיים. בערבים, בשבתות ובחגים, הייתה המשפחה מתכנסת בחדר הגדול בבית, שהיה למעשה בקתה, יושבים כולם סביב המדורה שהבעירו במרכז החדר, וכל אחד מספר סיפור אישי ומה קרה לו במשך היום. "אבא היה מקשיב בסבלנות ובאורך רוח, גם אם הדברים ששמע לא היו לרוחו, הוא הגיב במתינות ונמנע לומר במפורש מה צריך לעשות. 'מי אני שאחתוך בשר לאריה?' היה מצטנע כאומר, מי אני שאגיד לך מה לעשות, וכך באמצעות משל, פתגם, או סיפור אישי היה מחדיר בנו ערכים ומסרים חינוכיים."

"כך נהגו אצלנו," מסביר ירגה, "המבוגר נמנע מלומר באופן ישיר, במפורש, אל תגנוב או אל תשקר, אלא בעקיפין, במרומז, באמצעות סיפור אישי או פתגם, הוא מעביר לשומע מסר או תובנה לחשוב עליה ולהגיע למסקנה הנדרשת.

סגנון הדיבור השקט, המיוחד, העקיף כמו גם הכבוד שרוחשים כלפי המבוגרים, זקני העדה, כל אלה שונים מאוד מסגנון הדיבור הישיר, הבוטה, הצעקני, המאפיין את מרבית הישראלים.

"אצלנו," מסביר ירגה, "כשהמבוגר מדבר, הצעיר משפיל מבט, והוא לא מוציא מילה, עד אשר יסיים הדובר את דבריו." סבלנות, צייתנות ומשמעת ההורית, תכונות אלה מאפיינות את יוצאי אתיופיה, והן שונות אף מנוגדות לסגנון החיים שלנו, המערבי.
ירגה, באמצעות ספר אישי, חושף את המתח שנוצר בקרב בני העדה מתוך רצונם העז להתערות בחברה הישראלית, מחד והרצון לשמור על התרבות, על המסורת ועל המורשת שהביאו אתם מארץ מוצאם, מאידך.
וזה אחד היתרונות בכתיבת ספר אישי, שהוא גם חושף קונפליקטים ומתאר מנהגים וסיפור חיים של הכלל.
כתיבת סיפור חיים - אורלי עמית, דפי חיים 0544-546493

השארת תגובה